גזרת עותניאל ובית חגי שבחטמ"ר יהודה היא גזרה מורכבת, חיילי גדוד 601 של חיל ההנדסה יכולים להעיד זאת. מצד אחד, פעילות הביטחון השוטף שהחיילים לקחו בה חלק נמצאת בתוך המועצה האזורית דרום הר-חברון, אזור רוויי חקלאות והיסטוריה גזרתית זאת לצד המורכבות הקיימת בגזרות רבות באיו"ש, שכן קיימת התחככות יומיומית בין האוכלוסייה היהודית לפלסטינית.

"אנחנו נכנסים לקו הזה עם ידיעה שאיום עשוי להיות בכל מקום, ויש לכך הרבה השלכות על התעסוקה המבצעית שלנו", מספר סרן חזי נחמיה, מ"פ בגדוד 601 המסיים עכשיו קו בגזרה, "אחת המשמעויות החיוביות דווקא של הפרט הזה הוא החיבור לאוכלוסייה, יש לנו משימות יומיות שכל מטרתן היא לשמר את איכות החיים כאן ולדאוג שהנסיעה בצירים ועד לעיסוק השוטף בחקלאות יתבצעו בצורה שקטה".

את גזרה זו תופסים תמיד גדודי הנדסה, אשר נדרשים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם המיוחדות בשלל פעילויות שונות במרחב. "קודם כל, את ההנדסה אנחנו מביאים מהבית, מה שמחכה לנו בגזרה – אלו האיומים, ואנחנו חייבים לגבור עליהם", מוסיף המ"פ ומפרט, "בקו הזה ספציפית, זה בא לידי ביטוי בעבודות הנדסיות על צירים שיכולים לשמש מחבלים לבריחה לאחר פיגוע, שפצור עמדות ופילבוקסים שהוספנו להם אלמנטים על מנת שיהיו ממוגנים יותר, וכמובן – הריסת בית המחבל שרצח את אורי אנסבכר ז"ל".

סרן נחמיה מציין את הפעילות הזו ולא בכדי, כשבמטה הגדוד והחטיבה גילו שיש צו הריסה על בית אותו מחבל ושהוא ממוקם בחברון הסמוכה לגזרתם, הלוחמים לקחו על עצמם את משימת אבטחת הפעילות, וכגדוד הנדסה, גם את הריסת הבית בפועל. "זו הייתה פעילות מוצלחת מאוד, עבדנו בצורה כירורגית עם כלי צמ"ה – ובידיים", הוא משחזר "ההצלחה התאפשרה גם בזכות מערכי ההנדסה של החטיבה והאוגדה".

"זה היה יום לפני ליל הסדר, סוף שבוע, הלוחמים ממש הבינו את החשיבות ואת הערך שיש במשימה הזו", הוא ממשיך, "בסופו של דבר זו לא פעילות שציפינו לקחת בה חלק בתפיסת הקו הזו, והעובדה שהיינו הכוח המרכזי במבצע הזה – שגם אבטח וגם ביצע את הפעולות ההנדסיות, הפך את המשימה לערכית עבורנו יותר מהכל, לאור המעשה הנתעב שהביא לביצועה".

גדוד רותם של חטיבת גבעתי, תפס גם הוא את הקו אחרון שלו בגזרת חברון וזכה ללא מעט הצלחות מבצעיות. ב"בית השלום" שבעיר, למשל, מבנה מגורים יהודי בודד בתוך רחוב בו נמצאים בתים פלסטיניים בלבד, מבחינים הלוחמים השומרים על הבית במחבל אשר רץ לעברם בעודו חמוש בסכין. הם הודפים ומנטרלים אותו במהרה.

"אלה עקרונות שיש ביהודה ושומרון כבר זמן רב." מספר סרן מנחם מעוז, מפקד פלוגת "תומר", שחייליה נטרלו את המחבל. "מדובר בגזרה שהדריכות בה היא מילת מפתח. בין אם תרגול מנטלי ובין אם פיזי הכולל קרב מגע – הלוחמים היו שם, במלוא מובן המילה, והמענה היה מהיר ומדויק".

גדוד 601 הביא גם לידי ביטוי יוזמה מבצעית חסרת פשרות בשני מבצעים גדודיים לשעת לילה. "היו לנו שני מבצעים שיזמנו – אחד במחנה הפליטים אל פאוור, ואחד בכפר בני נעים", מספר סרן נחמיה, "המבצע בואדי נעים היה בעל משמעות ייחודית עבורנו – משום שהכפר הזה אמנם יוצר רושם של כפר שקט, אבל היה אחראי לכמה מהפיגועים הרצחניים ביותר, האחרון שביניהם הוא הרצח של הלל אריאל ז"ל.

עצרנו מספר יעדים שהיה לנו מודיעין עליהם בבת אחת והצלחנו ליצור פעילות שגם מסכלת אירועי פח"ע עתידיים וגם משדרת מסר לגבי היכולת שלנו לתפוס כל איום פוטנציאלי".

"המבצע באל פאוור היה לפני פסח. גם מטרתו הייתה לעצור יעדים בעייתיים אך בנוסף לכך, רצינו ליצור הרתעה לפני החג, כדי לאפשר לעצמנו לאבטח כמו שצריך את התושבים ואנשים שיגיעו לטייל בגזרה בתקופה הזו", הוא מעיד.

ואם נרד לרמה הנקודתית ביותר – גם שם זכה הגדוד, ופלוגתו של סרן נחמיה בפרט, למספר הצלחות בלתי מבוטל, ביניהן כאלו שהביאו לסיכול מספר פעולות פח"ע אפשריות. "הדוגמא הטובה ביותר בעיניי היא אירוע שקרה לנו בערב יום הזיכרון", מספר המפקד, "מ"כ ביצע פעילות רגלית יזומה סמוך לחברון, וזיהה אופנוע חשוד שנסע הלוך ושוב לאורך הציר.

כשהאופנוען הבחין שהלוחם מנסה לעצור אותו, הוא נבהל והתהפך. בבדיקה נתפס על כלי הרכב נשק מסוג M16, ויותר מכך – תפיסת אותו חשוד עם אותו רובה הובילה אותנו למספר פעולות סיכול על אחרים ששיתפו איתו פעולה".

משתנה נוסף ולא פחות משמעותי בתקופת קו זה של הגדוד, הוא התקופה בשנה בה הוא מתקיים. פסח, יום העצמאות, יום הזיכרון, שבועות, ולאורך כל החודש האחרון שלו – גם הרמדאן.

"מעבר לכך שבחגים היהודיים היה לנו חשוב כפליים לאפשר שגרה בגזרה על מנת שהתושבים יוכלו לציין את מועדיהם כמו שצריך, היא גם מביאה איתה רגישויות בטחוניות", מסביר המ"פ, "יום הזיכרון והעצמאות מביאים איתם משמעויות אידיאולוגיות לשני הצדדים, והרמדאן הוא כמובן רגיש מאוד משום שבאופן היסטורי זו תקופה שמתאפיינת בהרבה מאוד פיגועים בשל ההתחזקות הדתית.

מנגד, במהלך הרמאדן מתקיים חריג מוסלמי במערה, וחשוב לנו לאפשר לכל המתפללים להגיע ולהעביר את החג בצורה המיטבית. ללא ספק זכינו להיות כאן בתקופה שבה השמירה על הביטחון היא גם זכות וגם אתגר".

"תקופת הרמדאן מאופיינת בנפיצות וברגישות הרבה בה צריך לנהוג על מנת לכבד את שני הצדדים.", מעיד מג"ד רותם, סא"ל עומרי רוזנקרנץ, "האתגר הוא גדול, התראות שוטפות שמגיעות ועל הגדוד תמיד להיות מוכן וחד, בסוף השבוע האחרון של הרמדאן עיכבנו אדם שנראה חשוד בסמוך למערת המכפלה, לאחר בידוק נמצא עליו סכין. עמדנו במשימתנו בתקופה הרגישה הזו והיא עברה ללא אירועים חריגים".

"סיטואציה דומה פגשה אותנו גם בשבוע הפיגוע המשולב בצומת אריאל, שהוביל אותנו להבנה שעלינו להיות עירניים לאור אותה דריכות שהורגשה באיו"ש ככלל ובגזרתנו בפרט", נזכר סרן מעוז. "סגרנו בחג הפורים וגדוד 12 של גולני הגיע לתגבר אותנו מתוך אותו העיקרון כמו זה שתרגלנו – ריכוז מאמץ ההגנה, האבטחה והאחזקה השברירי, הצמוד והקריטי של חברון", מציין המ"פ.

"הגדוד המתגבר נתן לנו את האפשרות להתמקד בצורה טובה במרחב האבטחה", הוא מציין ומפרט: "פטרולים, מחסומים, צ'ק פוסטים, מעצרים וחיפושי אמל"ח. הלוחמים מבינים ששורר כאן מרקם חיים עדין שצריך לשמר – התושבים סביבנו תמיד והופכים אותנו לחלק מהקהילה, אז זה מאפשר לנו לראות את תוצאות העבודה שלנו יום-יום, כשהילדים הקטנים הולכים לבית הספר".

"השגרה כאן היא מאוד מאוד אינטנסיבית ביחד לתעסוקות מבצעיות אחרות שעברנו", מעיד סרן נחמיה, "זה מתחיל בסטנדרטים ברמת הפלוגה – איך נראה פילבוקס, איך מבצעים את המשימות היומיומיות, כמה פעמים ביום מפקד מגיע לבקר בעמדת שמירה. החיבור לתושבים והאירועים שאנחנו נתקלים בהם רק מעלים את המתח".

לוחמי גדוד רותם תפסו בגזרת חברון 5 נשקים וכספי טרור בסכום 153,966 שקלים. "זו זכות גדולה להגן על קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון, הקרבה להתיישבות מחזקת את התחושה שאתה מגן על מקום מיוחד, לוחמי הגדוד הוכיחו את עצמם בקו זה ותוך כדי וחשוב לא פחות הצלחנו לקדם את מוכנות הכוחות ללחימה וחידוד הקצה המבצעי וכלל דרגי הפיקוד להובלת משימות בהצלחה.